יום השואה

האם צריך להיחשף לזוועות שהיו בשואה? האם זיכרון השואה הוא לשם לזכור או רק אם באה תנופה אחרי זה?

כדי שימי הזיכרון לשואה לא יהפכו רק לפסטיבלי דיכאון, נחוצות גם התבוננות על ההישגים ותקווה.

למה הצום של עשרה בטבת נבחר כיום הקדיש הכללי לזכר החללים בשואה, למה לא ט’ באב או י"ז בתמוז או אפילו היום שנקבע כיום השואה והגבורה? האם יש קשר מהותי בין י’ בטבת לבין זכר השואה?

הגרמנים זירזו אותם בירידה מהרכבת. רחל ואמה ירדו וניצבו מול המפקד, כנראה מנגלה. הוא שאל אותה: "בת כמה את?". רחל ראתה שבצד שמאל שותים מים והלכה לשם בלי לענות. כאשר חזרה, אמה קראה לה. אולם יהודי אחד אחז בה ולא הניח לה ללכת, כי ידע שאמה נמצאת בין אלו שעומדים להירצח

על השואה צריך להסתכל לא רק בצורה פרטית אלא גם בצורה כללית, כהסבר על הסגולה הישראלית וכהתחלת הגאולה. צפו בשיעורו של הרב אליהו ברין.

אם מטרת השואה הייתה כדי לזרז תהליכים בעולם, הקב"ה לא יכל לגרום לתהליכים האלו בלעדיה?

הכנסת קבעה את יום כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה ולגבורה, כנגד דעת הרבנות הראשית שסברה שלא נכון לקבוע יום זיכרון בחודש ניסן. בעקבות כך, מה הצביון שנכון לתת ליום הזה?

הרב יעקב אריאל הפיץ מנשר ובו הוא קורא לכל הציבור לומר קדיש בעשרה בטבת. בתשובתו הרב הסביר את טעם הדבר והתייחס גם למי שהוריו בחיים.

מה גרם לנאצים ושותפיהם לאכזריות הנוראה שהיתה בשואה (כיצד יכלו החיילים לבצע זאת) והאם זו תכונה שטבועה בגרמנים בלבד או שכל אחד יכול להגיע לכך. מבוסס על מחקרים וניסויים שנערכו בעולם ובארץ (ההכנה המנטלית ל"התנתקות", הסרט "הנחשול" ועוד), ועל פי מקורות ביהדות.